10 סיבות מפתיעות לנשירת שיער
- 12 במאי
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 15 במאי
השיער נושר? הגוף שולח לכם סימנים, הוא מדבר איתכם.
לפעמים זו לא רק בעיה חיצונית של שיער, אלא סימן פנימי שהגוף נמצא בעומס, סטרס, חוסרים תזונתיים, עייפות, הורמונים או חוסר איזון.
הגוף תמיד יעדיף קודם את מה שחיוני להישרדות (כמו המוח והלב) והשיער הוא הראשון להיפגע.
נשירת שיער - שבה השיער נושר מהזקיק בקצב מעבר ל 50-100 קווצות שיער ביום, בדרך כלל נובעת מסיבה פנימית. בשל השלבים המחזוריים של צמיחת השיער, הנשירה בדרך כלל מתחילה כשלושה חודשים לאחר תחילת הסיבה.
מה גורם לנשירת שיער?
נשירת שיער שנגרמת מחוסרים תזונתיים
נשירת שיער שנגרמת מחוסרים תזונתיים היא מצב שבו הגוף לא מקבל מספיק ויטמינים, מינרלים או חלבונים הדרושים לצמיחה תקינה של השיער. זקיקי השיער הם בין הרקמות הפעילות ביותר בגוף, ולכן הם רגישים מאוד למחסור תזונתי.
כאשר חסרים רכיבים חיוניים, הגוף חוסך באנרגיה ובחומרי בנייה, והשיער עובר מוקדם מדי לשלב הנשירה. במקרים רבים מדובר ב־Telogen Effluvium, נשירה מפוזרת וזמנית.
החוסרים התזונתיים השכיחים ביותר שקשורים לנשירת שיער: ברזל, ויטמין B12, ויטמין D, אבץ, ביוטין, חומצה פולית, חלבון ברמה לא מספקת.
נשירת שיער אוטואימונית
נשירת שיער אוטואימונית נקראת לרוב Alopecia Areata (אלופציה אראטה). זו מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את זקיקי השיער, ולכן השיער מפסיק לצמוח ונושר. המאפיין הקלאסי הוא הופעה פתאומית של קרחות עגולות או אליפטיות, בדרך כלל בקרקפת, אבל לפעמים גם בזקן, בגבות, בריסים או בשאר הגוף.
המחלה עצמה אינה מסוכנת לבריאות הכללית, אך יכולה להיות קשה מבחינה רגשית וביטחון עצמי. אצל חלק מהאנשים השיער צומח מחדש לבד תוך חודשים, ואצל אחרים המחלה חוזרת בגלים.
נשירת שיער כתוצאה מסטרס ממושך
נשירת שיער כתוצאה מסטרס ממושך נקראת לרוב Telogen Effluvium (טלוגן אפלוביום). זו אחת הסיבות השכיחות לנשירת שיער זמנית.
כשיש סטרס נפשי או פיזי משמעותי, כמו לחץ מתמשך, חרדה, מחלה, ניתוח, חוסר שינה, טראומה רגשית או ירידה קיצונית במשקל, הגוף מעביר יותר זקיקי שיער לשלב המנוחה של מחזור השערה. כמה שבועות או חודשים לאחר מכן מתחילה נשירה מוגברת.
הנשירה מפוזרת בכל הקרקפת, לא קרחות עגולות. יש דילול כללי בנפח השיער. לרוב מתחיל 2–3 חודשים אחרי תקופת סטרס משמעותית.
חשוב לדעת: זקיקי השיער בדרך כלל לא נהרסים, ברוב המקרים השיער חוזר לצמוח לאחר שהגוף והנפש מתאזנים. ההחלמה יכולה לקחת מספר חודשים.
נשירת שיער כתוצאה משינה לא איכותית
נשירת שיער כתוצאה משינה לא איכותית אינה מחלה נפרדת, אלא בדרך-כלל סוג של נשירה זמנית שנקראת Telogen Effluvium, מצב שבו יותר זקיקי שיער נכנסים מוקדם מדי לשלב המנוחה והנשירה.
כשיש חוסר שינה או שינה לא רציפה לאורך זמן, הגוף נמצא במצב של סטרס מתמשך: רמות הקורטיזול עולות, יש פגיעה באיזון הורמונלי, זרימת הדם לקרקפת עלולה להיפגע ותהליכי התיקון והההתחדשות של הגוף נפגעים.
נשירת שיער כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי
נשירת שיער כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי היא מצב שבו שינויים ברמות ההורמונים משפיעים על מחזור החיים של השערה ועל פעילות זקיקי השיער. ההורמונים משפיעים ישירות על צמיחת השיער ולכן כשהאיזון משתנה, השיער עלול להיחלש, להידלל או לנשור.
כאשר יש ירידה באסטרוגן או שינוי ביחס בין הורמונים שונים, זקיקי השיער נעשים רגישים יותר. חלק מההורמונים מקצרים את שלב הצמיחה של השערה ומעבירים אותה מוקדם לשלב הנשירה. הורמון DHT למשל יכול לגרום להקטנת זקיקי השיער ולהידקקות הדרגתית של השיער.
הגורמים ההורמונליים השכיחים כוללים:
גיל המעבר:
נשירת שיער בגיל המעבר נגרמת בעיקר בגלל שינויים הורמונליים. במהלך גיל המעבר רמות האסטרוגן יורדות. לאסטרוגן יש תפקיד חשוב בשמירה על מחזור צמיחת שיער תקין ועל זרימת דם טובה לקרקפת. כשהוא יורד, יש השפעה יחסית חזקה יותר להורמונים אנדרוגניים (“הורמונים גבריים” כמו טסטוסטרון), שיכולים לגרום לדלדול השיער ולהיחלשות זקיקי השיער.
בנוסף, מחזור החיים של השערה משתנה: שלב הצמיחה מתקצר ושלב המנוחה והנשירה מתארך, לכן יותר שיערות נושרות ופחות שיערות חדשות צומחות.
הריון ולידה:
נשירת שיער לאחר לידה זהו תהליך נפוץ מאוד. במהלך ההריון השיער כמעט ולא נושר ולכן נשים רבות מרגישות שהשיער הופך מלא וחזק יותר. לאחר הלידה, הורמון האסטרוגן יורד בבת אחת וגורם לנשירת שיער מוגברת בכל הקרקפת. השיער שהיה אמור לנשור במהלך תשעת חודשי ההריון נושר בבת אחת ולכן זה נראה דרמטי. התהליך מתחיל כ 2-4 חודשים לאחר הלידה ומשתפר תוך 6-12 חודשים לאחר הלידה. זהו תהליך הורמונלי טבעי שאינו אמור לגרום להתקרחות קבועה.
תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS):
נשירת שיער כתוצאה מתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא סוג של דלדול שיער שנגרם בגלל חוסר איזון הורמונלי, בעיקר עודף הורמונים אנדרוגניים (“הורמונים גבריים” כמו טסטוסטרון). ב-PCOS הגוף מייצר יותר הורמונים אנדרוגנים מהרגיל. הורמונים אלה יכולים להשפיע על זקיקי השיער בקרקפת ולגרום להם להתכווץ בהדרגה. כתוצאה מכך, השיער נעשה דק ועדין יותר, מחזור הצמיחה מתקצר ויש יותר נשירה ופחות צמיחה חדשה.
בלוטת התריס:
נשירת שיער שקשורה לבלוטת התריס היא נשירה שנגרמת בגלל חוסר איזון בהורמוני התריס, גם בתת־פעילות (Hypothyroidism) וגם בפעילות־יתר (Hyperthyroidism). הורמוני בלוטת התריס חשובים מאוד למחזור הצמיחה התקין של השיער, ולכן כשהם לא מאוזנים השיער עלול להפוך לדליל, יבש, ולהישבר או לנשור. בלוטת התריס מייצרת הורמונים (T3 ו-T4) שמשפיעים על חילוף החומרים, ייצור חלבונים ואספקת אנרגיה לתאים - כולל זקיקי השיער. כשיש חוסר או עודף בהורמונים האלה, מחזור החיים של השערה משתבש ויותר שערות נכנסות לשלב הנשירה.
עלייה בהורמונים אנדרוגניים כמו DHT וטסטוסטרון:
נשירת שיער כתוצאה מעלייה בהורמונים אנדרוגניים כמו DHT וטסטוסטרון נקראת לרוב “התקרחות אנדרוגנית” או “נשירה הורמונלית” (Androgenetic Alopecia). זו אחת הסיבות השכיחות ביותר לדלדול שיער אצל גברים וגם אצל נשים. DHT הוא הורמון שנוצר בעזרת אנזים בשם alpha reductase-5. אצל אנשים עם רגישות גנטית הוא מקצר את שלב צמיחת השערה, השיערות הופכות דקות וקצרות יותר, זקיק השערה הופך חלש יותר ויותר עד שצמיחת השיער פוסקת.
שינויים בעקבות גלולות או טיפולים הורמונליים:
נשירת שיער בעקבות גלולות או טיפולים הורמונליים היא נשירה שנגרמת בגלל שינוי פתאומי או מתמשך ברמות ההורמונים בגוף. זה יכול לקרות אחרי התחלת גלולות, החלפת סוג גלולה, הפסקת גלולות, טיפולי פוריות, טיפול הורמונלי בגיל המעבר או שימוש בתרופות הורמונליות אחרות.
השיער רגיש מאוד לשינויים הורמונליים. כשיש שינוי ברמות אסטרוגן, פרוגסטרון או אנדרוגנים: מחזור הצמיחה של השערה משתבש, יותר שערות נכנסות לשלב המנוחה, לאחר מספר שבועות או חודשים מופיעה נשירה מוגברת.
גנטיקה (התקרחות תורשתית)
זה הגורם השכיח ביותר. הגוף פשוט רגיש יותר לאובדן שיער עם הגיל, גם בלי בעיה רפואית אחרת. ההערכות הן שעד כ־80% מהנטייה להתקרחות גברית קשורה לגנטיקה. מדובר בשילוב של גנים שקובעים עד כמה זקיקי השיער רגישים להורמונים כמו DHT, כמה מהר זקיקי השיער נחלשים עם הזמן, באיזה גיל מתחילה הנשירה ומה דפוס הנשירה (מפרצים, קודקוד, דילול כללי).
סוכרת
סוכרת יכולה להשפיע על נשירת שיער בכמה מנגנונים שונים, בעיקר דרך פגיעה בזרימת הדם, במטבוליזם של הגוף ובהורמונים. כשיש סוכר גבוה לאורך זמן, הוא עלול לפגוע בכלי הדם הקטנים. זה גורם לכך שפחות חמצן וחומרי הזנה מגיעים לזקיקי השיער ולכן השיער נחלש ונושר. בנוסף, סוכרת לא מאוזנת יכולה לשבש את מחזור חיי השערה ויותר שיערות נכנסות לשלב הנשירה.
תרופות וטיפולים רפואיים
יש לא מעט תרופות וטיפולים רפואיים שיכולים לגרום לנשירת שיער, בדרך כלל זמנית ולעתים קבועה. התרופות והטיפולים משבשים את מחזור צמיחת השערה או מכניסים יותר שערות לשלב הנשירה. לדוגמה: כימותרפיה וטיפולים לסרטן, תרופות לדילול דם, תרופות ללחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, תרופות הורמונליות, תרופות לאקנה ועוד.
זיהומים ובעיות בקרקפת
זיהומים ובעיות בקרקפת הם גורמים יחסית נפוצים לנשירת שיער, ובמקרים רבים הם גם הפיכים אם מטפלים בהם בזמן. מדובר בדרך כלל בפגיעה ישירה בעור הקרקפת או בזקיקי השיער.
פטרת הקרקפת (Tinea capitis) - אחת הסיבות השכיחות ביותר. הפטריה חודרת לעור הקרקפת ולזקיקי השיער, גורמת לדלקת ולעצירת צמיחת השיער, השיער נשבר או נושר באזור מסוים.
זיהום חיידקי בזקיקי השיער (Folliculitis) - מצב שבו חיידקים (לרוב סטפילוקוקוס) חודרים לזקיקי השיער וגורמים לדלקת בזקיק, להופעת פצעונים קטנים ומוגלתיים ולפגיעה בזקיק עצמו במקרים חמורים.
סבוריאה - עודף שמרים טבעיים על העור שגורם לקשקשים שומניים ואדמומיות יתר.
עיצוב שיער אגרסיבי
עיצוב שיער אגרסיבי מתייחס לכל מצב שבו יש משיכה, לחץ או חיכוך חזקים ומתמשכים על השיער או הקרקפת, שיכולים לפגוע בזקיקי השיער ולגרום לנשירה. הסוג הזה של נשירה נקרא לרובTraction Alopecia (נשירת שיער ממשיכה/מתיחה). הזקיקים נמצאים במתח קבוע, נוצרת דלקת קטנה סביב השורש, השערה נחלשת, נשברת או נושרת ולאורך זמן הזקיק יכול להיפגע באופן קבוע.
איך ניתן לעודד צמיחת שיער, להפחית את הורמון ההקרחה, להזרים דם לקרקפת, לטפל בדלקתיות, בבקטריה, בפטריה ובקשקשים על הקרקפת?
זה הזמן להתחיל שינוי בריאותי.
בואו נתחיל עוד היום את תהליך הבראת הגוף והנפש.
תגובות