אנדומטריוזיס הוא מצב רפואי כרוני שבו ריקמה הדומה לרירית הרחם צומחת מחוץ לרחם, לרוב באגן, על השחלות, חצוצרות או איברים סמוכים כמו שלפוחית השתן או המעי. תופעה זו גורמת לדלקת, כאב כרוני ולעיתים גם לבעיות פוריות. כ-10% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס, אך רבות לא מאובחנות במשך שנים. הסיבה לכך היא חפיפות עם מצבים אחרים כמו תסמונת המעי הרגיז, חוסר מודעות או חוסר ידע רפואי.

 

מהם התסמינים של אנדומטריוזיס

​

• ​כאב חמור באגן, במיוחד בזמן מחזור, אך גם במהלך קיום יחסי מין או בעת מתן שתן או צואה.

• דימומים כבדים או לא סדירים.

• עייפות, נפיחות, בחילות או שלשולים.

• קושי להיכנס להריון.

• תסמינים נפשיים כמו דיכאון או חרדה.

 

מה הגורמים האפשריים לאנדומטריוזיס

​

ההסיבה המדויקת לאנדומטריוזיס אינה ידועה, אך קיימות מספר תאוריות המנסות להסביר את התפתחותה. המצב נחשב למורכב, וייתכן שהוא נגרם משילוב של גורמים גנטיים, הורמונליים, חיסוניים וסביבתיים.

• מחזור ווסת אחורי - תיאוריה זו טוענת כי בזמן הווסת, דם המכיל תאי רירית רחם זורם אחורה דרך החצוצרות אל חלל האגן, במקום לצאת דרך הנרתיק. תאים אלו יכולים להיתקע באיברים שונים באגן ולהתפתח לרקמת אנדומטריוזיס. עם זאת, מחקרים מראים כי תופעה זו קיימת גם אצל נשים ללא אנדומטריוזיס, ולכן היא אינה מסבירה את כל המקרים.

• שינוי תאי - תיאוריה זו מציעה כי תאים רגילים מחוץ לרחם הופכים לתאי רירית רחם, תהליך הנקרא מטפלזיה. תאים אלו יכולים להתפתח לרקמת אנדומטריוזיס באזורים שונים בגוף.

• הפרעות במערכת החיסון - חלק מהחוקרים סבורים כי במקרים של אנדומטריוזיס, מערכת החיסון אינה מזהה או אינה מצליחה להפסיק את התפשטות תאי הרירית מחוץ לרחם, מה שמוביל להתפתחות הרקמה באזורים לא תקינים.

• גורמים גנטיים - אנדומטריוזיס נוטה להופיע במשפחות, מה שמעיד על מרכיב גנטי. נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה (כמו אם או אחות) עם אנדומטריוזיס נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח את המצב. מחקרים גנומיים זיהו מספר גנים הקשורים להתפתחות אנדומטריוזיס.

• חסימות יציאת הדם הווסתי - חסימות במערכת הרבייה, כמו מומים מולדים במערכת המולרית, עשויות להקשות על יציאת דם הווסת, מה שעלול להוביל להיווצרות אנדומטריוזיס.

• הפצה דרך הדם או הלימפה - תיאוריה זו מצביעה על כך שתאי רירית רחם יכולים להתפשט דרך מערכת הדם או הלימפה לאזורים מרוחקים בגוף, שם הם יכולים להתמקם ולהתפתח לרקמת אנדומטריוזיס.

• גורמים סביבתיים - חשיפה לרעלים סביבתיים, כמו דיאוקסינים או כימיקלים מפרי-אנדוקריניים (EDCs), עשויה להעלות את הסיכון לאנדומטריוזיס. כימיקלים אלו יכולים להשפיע על רמות ההורמונים ולפגוע בתפקוד המערכת החיסונית.

​