​​

שינת יתר (Hypersomnia), היא הפרעת שינה שבה האדם חווה עייפות יתר או צורך לישון זמן רב מהרגיל.

​​

מהם הסוגים של שינת יתר

​​

• ראשוני: לא נובע ממחלה אחרת או מטיפול תרופתי. הגורם אינו ברור, אך ייתכנו הפרעות עצביות או מטבוליזם לא תקין של חומרי עצב במוח.

• משני: כתוצאה ממצב רפואי או התערבות חיצונית, למשל:

  • הפרעות שינה (כמו דום נשימה בשינה).

  • מצבים כרוניים (דיכאון, התנגדות עצבית, השמנת יתר).

  • תרופות סדטיביות, סמים או אלכוהול.

 

מהם התסמינים של שינת יתר

​​

• עייפות יומית מוגזמת:

  • תחושת עייפות תמידית, גם לאחר שינה ארוכה ובמנוחה.

  • צורך עז לשינה במהלך היום, כולל נמנומים בלתי מתוכננים.

• שינה לא מרעננת: גם לאחר 10–12 שעות לילה ו/או תנומה של שעה או יותר.

• קושי להתעורר - Sleep Drunkenness:

  • קושי עצום להתעורר, בלבול, דיבור איטי, דורש מספר מעוררים או עזרה חיצונית.

  • תחושת ערפול מוחי ובלבול שעשויים להימשך שעות.

• אובדן פעילויות וקוגניציה:

  • ערפל מנטלי - פגיעה בזיכרון, קושי בריכוז, קבלת החלטות איטית.

  • קשיי תפקוד - בבית, בעבודה ובבית הספר.

• תסמינים גופניים ונוספים:

  • כאבי ראש, סחרחורות (במיוחד בקימה), תחושת כובד.

  • שינויים במצב הרוח - עצבנות, חרדה או דיכאון .

  • לעיתים הזיות, ובמקרים נדירים סימפטומים אוטונומיים כמו גלי קור/חום .

• הגברת הסיכון לתאונות:

  • ירידה בתשומת לב, תפקוד לקוי וכן סיכון גבוה יותר לתאונות דרכים או בעבודה.

​

מהם הגורמים האפשריים לשינת יתר

​​

• מצבים עצביים/חוליים: דיכאון, טרשת נפוצה, התכווצויות הצוואר (Parkinson's), אנמיה, תת-בלוטת התריס, מחלות נוירולוגיות.

• תרופות וחומרים: תרופות פסיכיאטריות, סדטיביים, אנטי-אפילפטיים, אופיואידים, אלכוהול, סמים.

• שינויי שינה והרגלים רעים: הפרעות שינה, אורח חיים לא סדיר, קפאין או פעילות פיזית לא נכונה לפני השינה.

• גנטיקה והורמון: חשד לפעילות חומרים במוח כמו GABA, נטייה משפחתית.

​​