​​

תגובת יתר חיסונית‎ (‏Hypersensitivity reaction) היא מצב שבו מערכת החיסון מגיבה בצורה מוגזמת, לא מתאימה או שגויה לחומר (אנטיגן), בין אם הוא חיצוני (אלרגן, תרופה, מזון) ובין אם הוא עצמי (רקמה של הגוף), וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה ברקמות או הפרעה לתפקוד התקין של הגוף. בדרך כלל קדם לכך שלב “רגישות” (sensitization), הגוף נחשף לאנטיגן, יוצר תאי B או תאי T או נוגדנים, ולא מופיעה תגובה משמעותית בזמן החשיפה הראשונה. בהמשך, חשיפה חוזרת גוררת תגובה. התגובה יכולה להיות מהירה ומיידית או מושהית, תלוי בסוג המנגנון. התגובה יכולה לכלול נוגדנים (IgE, IgG, IgM), תאי T, תאי מאסט, בזופילים, משלים (complement), תלוי בסוג. נזק לרקמה, דלקת, שינוי תפקודי הם תוצאה אפשרית של ה“היפר ­רגישות”.

​​

מהם התסמינים של תגובת יתר חיסונית

​ישנם ארבעה סוגים עיקריים של תגובות יתר חיסוניות:

​​

• סוג I (מידי,  IgE מתווכת), תסמינים מופיעים במהירות יחסית (דקות עד שעות) לאחר חשיפה לאלרגן:

  • נזלת, עיטושים, גירוי באף.

  • עיניים מגרדות, דומעות, אדומות.

  • פריחה עורית, נפיחות בפנים, שפתיים, לשון או גרון.

  • קוצר נשימה, צפצופי נשימה (במקרה של אסתמה אלרגית), תחושת חנק בגרון.

  • ירידת לחץ דם פתאומית, סחרחורת, אפילו איבוד הכרה - במיוחד במצב של אנפילקסיס.

• סוג II (נוגדני-ציטוטוקסית), התגובה נוגעת לרוב בתאים של הגוף:

  • עייפות, חולשה כללית ולעיתים חיוורון (אם יש הרס של תאי דם אדומים למשל).

  • חום, צמרמורות - במיוחד במקרה של תגובת דם או תרומת דם לא תואמת.

• סוג III (קומפלקסי נוגדן-אנטיגן), התגובה נובעת מהצטברות של קומפלקסים נוגדן-אנטיגן ברקמות:

  • ​כאבי מפרקים ונפיחות.

  • פריחה עורית, גרד, חולשה כללית, תחושת מחלה.

  • לפעמים קשיי נשימה או תפקוד כלייתי/כבד במקרים קשים.

• סוג IV (תיווך תאי T – תגובה מאוחרת), התגובה לא מתווכת באופן עיקרי על-ידי נוגדנים אלא על-ידי תאי T ולכן מופיעה שעות עד ימים לאחר החשיפה:

  • תגובות עוריות כמו דרמטיטיס מגע: אדמומיות, שלפוחיות, קשקשת, גרד.

  • בחלק מהמקרים תסמינים כלליים כמו חום, כאבי גוף, ואף מעורבות של איברים פנימיים.

 

מהם הגורמים האפשריים לתגובת יתר חיסונית

​

 

• חשיפה לאנטיגן או אלרגן - חומר זר או אפילו חומר “שנחשב בדרך כלל לא מזיק” יכול לגרום לתגובה אם מערכת החיסון מזהה אותו כטריגר.

• היווצרות סנסיטיזציה (Sensitization) – בשלב הראשון מערכת החיסון נחשפת לאנטיגן, “לומדת” אותו ולפעמים מייצרת נוגדנים, תאי T רגישים ועוד. בהמשך - חשיפה חוזרת גוררת תגובה מוגברת.

• נטייה גנטית / תורשתית - חלק מהאנשים נוטים יותר לתגובות חיסוניות יתר (למשל אטופיה) בגלל תכונות גנטיות שמשפיעות על רגולציה של מערכת החיסון.

• כשל ברגולציה של מערכת החיסון - המערכת החיסונית כוללת מנגנונים שמווסתים אותה (למשל תאי T רגולטוריים), ואם הם לא פועלים כראוי יכולה להיווצר תגובה מוגזמת.

• אל אנטיגן עצמי - לא רק חומרים חיצוניים. במקרים של מחלות אוטואימוניות, הגוף מתחיל להגיב לחלקים של עצמו. זהו אחד המנגנונים של תגובת יתר חיסונית מסוגים מסוימים.

• גורמים סביבתיים וחיצוניים – לדוגמה: זיהום אוויר, עישון, חשיפה לעובש, כימיקלים, תרופות, טמפ’ קיצונית - יכולים “להעיר” או להחמיר תגובת יתר.

​