​​

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, שבה תאי עצב (נוירונים) במוח נפגעים ונעלמים בהדרגה, במיוחד באזורים שתפקידם קשור בזיכרון, חשיבה ותפקודים קוגניטיביים אחרים. זו הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה (ירידה קוגניטיבית חמורה), מחקרים מעריכים כי כ־60-70% מהמקרים של דמנציה נובעים מאלצהיימר. המחלה מתפתחת בדרך כלל בהדרגה לאורך שנים רבות, והנזק המוחי מתחיל לעיתים עוד לפני שהתסמינים הקליניים מופיעים. אין כיום 'ריפוי' למחלת אלצהיימר, אך קיימים טיפולים שיכולים להאט את קצב התקדמות התסמינים, וגם תמיכה רפואית וחברתית חשובות לניהול איכות החיים.

​

מהם התסמינים של מחלת אלצהיימר

​

תסמינים קוגניטיביים ( חשיבה, זיכרון, שפה):

• שכחה של אירועים אחרונים או מידע חדש - הקושי לזכור שיחות, פגישות או מה שנאמר לאחרונה.

• קושי מילולי - למצוא מילים, לשלוף מילים ולדבר בצורה שוטפת.

• קושי בתכנון ובקבלת החלטות - ניהול כספים, תכנון פעילויות מורכבות, פתרון בעיות שגרתיות הופכים קשים יותר.

• קושי לבצע מטלות מוכרות - פעולות שבשגרה, כמו לבישת בגדים לפי הסדר, הכנת ארוחה, הליכה לקניות, שימוש במכשירים מוכרים, מתחילות להיות מסובכות לביצוע.

• בלבול בזמן ובמקום - איבוד תחושת הזמן (יום, חודש, עונות) או איבוד ההתמצאות במקומות מוכרים.

​

תסמינים התנהגותיים, פסיכולוגיים, אישיותיים:

• שינויים במצב רוח - דיכאון, חרדה, עצבנות, חוסר עניין (אפתי).

• נסיגה חברתית - פחות השתתפות בפעילויות, הימנעות מקשר עם אנשים, תחושת בדידות.

• חוסר שיפוט וקבלת החלטות לא מתאימות - הבחירות וההתנהגויות עלולות להיות לא סבירות ביחס למצב.

• הזיות או מחשבות שווא - תחושה שיש מציאות אחרת מסביב.

• שינויים בשינה - ערות בלילות, שינה במהלך היום, תזוזות לא סדירות בשעות השינה.

• שיטוט - הליכה ללא מטרה, יציאה ממקום מגורים והיעלמות זמנית.

​

תסמינים בשלב מתקדם:

• קושי בדיבור ובהבעה - הפחתה משמעותית ביכולת להתנסח, אולי דיבור מועט או השתקה מוחלטת.

• קושי בתפקודים גופניים - בעיות בתנועה, ירידה בשליטה בשרירים, תלות מלאה בעזרה בבני אדם אחרים לביצוע פעולות יומיומיות (לבוש, אכילה, רחצה וכו’).

• אובדן שליטה בסוגרים - בריחת שתן/צואה.

• תמותה - לרוב נגרמת עקב סיבוכים כמו הזנה לא מספקת, זיהומים (למשל דלקת ריאות), חוסר תנועה ממושך.

 

מהם הגורמים האפשריים למחלת אלצהיימר

 

• מוטציות נדירות בגנים מסוימים.

• נמצאו מספר גנים שמשפיעים על הסיכון למחלה.

• גיל מתקדם - הסיכון עולה משמעותית ככל שאדם מתבגר.

• היסטוריה משפחתית - מי שהורים או אחים חלו, יש סיכון מוגבר.

• גורמים קרדיו-וסקולריים - כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה והשמנת יתר, תורמים לנזק לכלי הדם במוח ולסיכון מוגבר.

• עישון - מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לדמנציה בכלל ולאלצהיימר בפרט.

• פגיעות מוח חוזרות - טראומות מוחיות קשות או חוזרות נקשרו לסיכון מוגבר.

• שינה לקויה - הפרעות שינה, שינה קצובה, נדודי שינה - נראית קשר לסיכון מוגבר לדמנציה.

• זיהום אוויר - חלק מהמחקרים הצביעו על כך שחלקיקים מזהמים באוויר עלולים להאיץ תהליכים נוירולוגיים מזיקים.

• חירשות או בעיות שמיעה שלא מטופלות - נמצאה מתאם בין ירידה בשמיעה לאורך זמן לבין ירידה קוגניטיבית.

• חוסר גירוי קוגניטיבי, רמת השכלה נמוכה - פחות פעילות מנטלית לאורך החיים עשויה להוות סיכון, 'מאגר קוגניטיבי' נמוך יותר.

​

מנגנונים פתולוגים במוח במחלת אלצהיימר

 

• הצטברות עמילואיד-β  - פלאק מחוץ לתאים, שמפריע לתקשורת בין התאים.

• הצטברות חלבון טאו (tau) — שינוי במבנה החלבון בתוך התא, סיבים שמפריעים לתפקוד התא.

• ירידה ברמות נוירוטרנסמיטורים, במיוחד אצטילכולין (acetylcholine) - נוירונים שמייצרים אותו נפגעים, מה שתורם לפגיעה בתקשורת בין תאים במוח.

• תגובה דלקתית במוח - פעילות יתר של תאים תמיכתיים וגירוי דלקתי מתמשך תורמים לנזקים נוירוניים.

• סטרס חמצוני, נזק למיטוכונדריה, הפרעות מטבוליות.

​